משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
  • משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
היי רוקסטאר, התחברות / הרשמה

ההיסטוריה של מרטין – פרק שלישי yifat

בבית, בנזרת', 1859-1888

ההיסטוריה של מרטין – פרק שלישי yifat

בבית, בנזרת', 1859-1888
yifat | יוני 30
yifat | יוני 30

בית חדש, סדנה חדשה

כאשר סי. אף. מרטין עבר לראשונה לפנסלבניה, כל עיירת נזרת’ הייתה בבעלות הכנסייה המורויאנית, כך שרק חברי הכנסייה יכלו לשכון שם. לכן, משפחת מרטין השתקעה מחוץ לגבולות העיירה בצ’רי היל, מיקום אשר היה רחוק ולא נגיש מבחינת חיי היום-יום שלהם, על אף הקרבה לשביל הכרכרות של פילדלפיה שהקל על שליחת הגיטרות.

משפחת מרטין הצטרפה לכנסיה המורויאנית בערך באותו הזמן שהכנסייה התחילה למכור את נכסיה ולאשר לאנשים שלא היו חבריה להשתכן בתוך גבולות הכפר. בשנת 1859, משפחת מרטין עברה מצ’רי היל לפינת מיין ונורת’ בנזרת’. כך הפך המקום לביתה של חברת מרטין לתקופה של למעלה ממאה שנים, וכיום, חובבי גיטרה מכל העולם עולים ברגל לאתר ההיסטורי הזה.

ביתם של משפחת מרטין נבנה תחילה, כשהמפעל הסמוך נבנה לאחר מכן. מנהרה תת-קרקעית שעדיין קיימת עד היום חיברה בין המרתפים של שני המבנים. לתקופה קצרה, גיטרות נבנו במטבח בית המשפחה בזמן שהמפעל היה בשלבי בניה. בהתחשב במספר הגיטרות שיצרו מרטין בתקופה הזו, ניתן לקבוע בבירור שהעבודה בסדנה שהייתה בצ’רי היל המשיכה גם בזמן שהסדנה החדשה הייתה בתהליכי בניה. בשנת 1859 ו-1860, מרטין בנה 280 ו-311 גיטרות בהתאמה, אך בשנת 1861 ו-1862 המכירות צנחו אל מתחת למאה בשנה. יש הטוענים שהמכירות נפלו בצורה הזו בגלל המעבר של המשפחה והמפעל, אולם נראה שהצניחה הדרסטית הזו יכולה להתבטא בעקבות מלחמת האזרחים שהחלה באמריקה.

Martin-History-Ch2-Pic-20

משפחת מרטין רכשה נכס ענק על רחוב נורת’ מיין, נזרת” בסוף 1857, אשר באותו הזמן היה בקצה העיירה. ניתן לראות את הסדנה המקורית בחלק האחורי של הבית הגדול מצד שמאל אשר נבנה ב-1859.

כניסתו של סי. אף. מרטין השני לעסק המשפחתי

למרות שהמכירות השתפרו עוד לפני שמלחמת האזרחים הסתיימה, החברה של מרטין לא חזרה לסגנון ההפצה הישן שלה באופן מלא. במקום לשלוח גיטרות לסוחרים פרטיים בכל מיני ערים מהחוף האטלנטי ועד למיסיסיפי, מרטין שלח נפח גדול מהגיטרות שלו לחברת C. A. Zoebisch & Sons בניו יורק, אשר מכרו את הסחורה לקמעונאים. זוביץ’ קיבל 10% הנחה בנוסף להנחת הסיטונאות, אך שילם מחיר נפשי בעצמו, כשניסה להרגיע את הרוחות בין הקמעונאים שרצו לשים את ידיהם על המשלוח הנדיר, ובו זמנית להדוף את המותגים המתחרים באמצעות שימוש בשם של מרטין בכל מקום שבו התבקשה הסחורה. למרות הכל, מרטין המשיך למכור ישירות למפיצים אשר איתם עבד כבר זמן רב, כולל מספר מצומצם של חנויות. רוב המכירות הקמעונאיות התבצעו מול מורים או אמנים אשר היו לקוחות קבועים מזה שנים.

באמצע שנות החמישים של המאה ה-19, סי. אף. מרטין הראשון קיבל שבץ מוחי ונאלץ להיעזר בבנו, פרדריק השני, בטיפול ברוב תחומי האחריות הנוגעים בניהול חברת הגיטרות מרטין. סי. אף. השני אף הוביל את המעבר לנזרת’, פחות מעשור לאחר מכן, אביו אישר על הנייר באופן פורמלי וחוקי את מה שכנראה היה המצב המציאותי של העסק במשך מספר שנים. בשנת 1867, סי. אף. מרטין הראשון יצר שותפות עם בנו ואחיינו, כריסטיאן פרידריך הארטמן. הארטמן עבר אחרי משפחת מרטין, ממרק ניוקירשן והיה שכנם בנזרת’. ברגע שהתוויות בתוך הגיטרות של מרטין שינו את חתימתן מ- “C.F. Martin” לחתימה החדשה “C. F. Martin & Co” התחילה למעשה, תקופה חדשה בהיסטוריה של מרטין.

עד היום כאשר מסתכלים על ההיסטוריה של מרטין במאה ה-19, מפצלים את הגיטרות לשתי תקופות. לפני החתימה (1867) ואחרי החתימה, למרות שהמפרט לא השתנה יותר מדי בגיטרות עצמן.

martin

בשנת 1867, שש שנים בלבד לפני מותו, קיבע סי. אף. מרטין את מעמדם של בנו ואחיינו כשותפים בחברה, מה שגרם לשינוי חתימת התוויות של גיטרות מרטין מ-“C.F. Martin” ל-“C.F. Martin & Co”.

Martin-History-Ch3-Pic-21

מודעה זו משנות ה-70 של המאה ה-19 שפורסמה ע”י מפיץ של מרטין, מציגה רשימת אמנים אשר נותנים חסות למרטין. מאוחר יותר התנזרה חברת מרטין מלמנות שמות לחסות, ורק במקרים חריגים הזכירה שמות של אמנים אשר משתמשים בכליה עד דגמי החתימה שהופיעו בעקבות שיתופי פעולה עם אמנים משנות ה-90 של המאה ה-20.

שינויים בגיטרות של מרטין

הייתה זו תקופה של עקביות ואבולוציה איטית בהתפתחותן של גיטרות מרטין. הגוף הארוך בעל המותן הצר וחלק גוף העליון הקטן, הפך לעיצוב סטנדרטי, בכל הגדלים. הצווארים התלת חלקיים ממייפל (או כל עץ מלא אחר) בעל גיוון שחור, ועקב הצוואר בצורת קונוס הופיעו כעת על הגיטרות הזולות של מרטין, כאשר צוואר דו-חלקי מעץ ארז (CEDER) הופיע על שאר סוגי הדגמים, למעט מקרים ספורים, בהן צורות גוף נבנו בצורה יוצאת דופן, העיצובים הראוותנים, והמבנים הלא “מרטיניים” של גיטרות רבות מתקופת טרום – 1867 (לפני חתימת השותפות) לא הופיעו בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-19. הגדלים וצורות הגוף נקבעו לדגמים קבועים, מדגמים מיניאטוריים שסומנו ב-5 עד לדגמי קונצרט “הגדולים” שסומנו ב-O (להזכירכם, הדגמים הגדולים ביותר מתגמדים אל חלק מגדלי הגיטרות שרואים היום בשוק באופן נרחב). למעט דגם אחד בעיצוב 28, גיטרות בגודל OO (דאבל O) הופיעו לראשונה בספרים באוגוסט 1873. הדגם O-28 היה ללא ספק ספינת הדגל של מרטין, ודגם הקונצרט הזה נהיה יותר ויותר פופולרי ככל שהמאה התקדמה אל סופה.

מרטין ייעד את הגדלים 2 ומעלה לנשים, ורוב עיצובים היותר מקושטים (מעיצוב 30 ומעלה) נבנו רק בגודל 2. דגם 2-27, כמו זה שמופיע בתמונה השמאלית, נבנה עם רוזטת חור תהודה מפנינה ו-“שנהב עד הנאט” (מה שהעיד על ביינדינג מסביב ללוח הסריגים) היה הדגם הפופולרי ביותר מהדגמים המקוריים בעלי ביינדינג-שנהב.

גיטרה זו, המופיעה בצד ימין, היא גיטרה משנת 1850, מציגה את כל המאפיינים העיצוביים המאוחרים יותר של מרטין למעט הפרפלינג (רצועות העץ הקישוטית) שהותקן בצדי ולאורך גב הגיטרה, אשר מראה על קשר לגיטרות הספרדיות המוקדמות יותר. “דגמים ספרדיים” הופיעו ביומנה של חברת מרטין עד לשנות ה-60 של המאה ה-19.

martinmartin

 

העיצובים היותר ססגוניים של מרטין, עם גשר שנהב ומסגרת מפנינה, נשמרו לגיטרות בגדלים קטנים בלבד. נראה שהדגמים הראוותנים היו פופולריים יותר בקרב נשים, בזמן שהגברים העדיפו את המראה השמרני יותר של עיצובים 21, 26 ו-28 (העיצובים היחידים שנוצרו רק בגדלים 1 ו-O). הדגם היקר ביותר של מרטין ברשימת המחירים היה הדגם 2-42, אשר אופיין בצוואר מתכוונן בדומה לדגמים רבים של מרטין משנות ה-30 של אותה המאה. רוב הקונים של הדגם 2-42 כנראה העדיפו לוותר על הצוואר המתכוונן, אך מרטין עדיין נתן לגיטרות הללו דגש על עיצוב, עם ביינדינג פנינה עד לחלק של הצוואר שנמצא על לוח התהודה. תוספת הפנינה התארכה עד לקצה לוח הסריגים שריחף מעל לחור התהודה בגלל מנגנון הצוואר המתכונן. זמן קצת לאחר מכן, הביינדינג מסביב ללוח התהודה של הגיטרה הפך לכל מה שמבדיל בין עיצוב 40 לעיצוב 42. כאשר חברת מרטין הוסיפה לרשימתה את עיצוב 45 הססגוני יותר שנים רבות מאוחר יותר, דגם זה גם קיבל ביינדינג פנינה מסביב לחלק של לוח הסריגים שבלט מעל ללוח התהודה. החלק המסובך הזה בבניית גיטרות מאתגר בוני גיטרות מאז ועד היום.

השגשוג והמיתון

חברת C. A. Zoebisch & Sons שיחקה תפקיד משמעותי בשינוי שחברת מרטין עברה בדרך. מבניית גיטרות באינספור עיצובים ואפשרויות, למספר מצומצם יחסית של עיצובים ודגמים אפשריים. חברת זוביץ’ היו סוחרים של מרטין מאז תחילת שנות החמישים של המאה ה-19, ועד אמצע שנות ה-70 של אותה המאה. החברה נרשמה כמפיצה היחידה של מרטין. לא רק עיצובי הגוף הפכו לסטנדרטיים, אלא גם המאפיינים העיצובים כמו רוזטת חור התהודה שכעת הציגו מבחר מצומצם יותר. אחת מהאפשרויות שהופיעו באופן השכיח ביותר היה ה- “PEG-HEAD” כלומר, האדסטוק מוצק עם מפתחות יתד שעוברות דרך העץ, במקום ראשים מחורצים עם מפתחות בזווית שהופיעו תחת השם “Patent Heads” (ונרשמו תחת השם “ברגים דו צדדיים” בספרים המוקדמים ביותר).

למרות שרשימת המחירים של זוביץ’ עודדה הזמנות מיוחדות, ממצאים של חברת מרטין משנות ה-70 מעידים על כך שזוביץ’ מכרה דגמים סטנדרטיים בעיקר. רוב ההזמנות המיוחדות באותה התקופה הסתכמו בעיצוב ספציפי אבל בגודל שונה ממה שהציעו ברשימת המחירים. מרטין המשיכו לקבל הזמנות רבות ישירות ממורים ואמנים כמו ג’סטין הולנד, מדאמה דה גוני, צ’ארלס דה ג’נון ורבים אחרים, אשר המשיכו לתת חסות לחברת מרטין במודעות פרסום. מותו של סי. אף. מרטין הראשון בתחילת 1873 הציתה שמועות לגבי החברה, כאשר מתחרים העידו שכבר לא בונים “גיטרות מרטין אמיתיות”, אך בנזרת’ העסקים המשיכו כרגיל. אחרי הכל, מצבו הבריאותי המדרדר של סי. אף. מרטין הראשון הכינה את החברה ואת המשפחה לקראת השינוי הקרב.

בתמונה משמאל – רשימת המחירים הקמעונאית הראשונה של מרטין פורסמה בשנת 1873 ע”י זוביץ’. שימוש נלהב בסימוני גרשיים מעיד על כך שלדגם O-28 יש רוזטת פנינה וביינדינג שנהב כמו לדגם 2-27. שימו לב לכך שהגדלים הגדולים יותר מופיעים רק בעיצובים הפשוטים יותר, כאשר הדגמים היותר ססגוניים-עיצוב 30 ומעלה-רשומים בגדלים המיועדים לנשים (כאמור, גודל 2 קטן יותר מגודל 0). המחירים הללו נשארו יציבים לאורך 20 השנים הבאות, למרות שהיו תזוזות רבות במחירי הסיטונאות של מרטין לסוחרים של החברה.

martin

למרות עזרתו של מפיץ בעיר הגדולה שהיוותה מרכז תרבותי, חברת הגיטרות מרטין נהנתה משגשוג, אך סבלה ממיתון יחד עם הכלכלה הרעועה של האומה. התקופה שבין השנים 1876-1879 הייתה קודרת במיוחד, עם מכירות שנתיות שבקושי עברו את המאה הגיטרות לשנה, פחות מחצי מהכמות שהחברה יצרה 20 שנים לפני. למעשה, מתחילת שנות ה-60 של אותה המאה ועד תחילת המאה ה-20, מעטים היו הפעמים שמספר הגיטרות שחברת מרטין מכרה עקף את כמות הגיטרות שהחברה יכלה לבנות בשנה. לרוב, המפיצים של מרטין והמצב הכלכלי של המדינה היו אלו שקבעו את כמות הגיטרות שהחברה בנתה ומכרה.

סיפורו של כריסטיאן פרידריך (C.F) מרטין הראשון-

המייסד של חברת C.F. Martin & Co נולד ב-13 לינואר 1796 במרק ניוקירשן, סקסוני, גרמניה. אביו, יוהאן ג’ורג’ מרטין, היה נגר רהיטים אשר היה ידוע גם כבונה גיטרות. לאחר שלמד כמה שיכל מאביו על בניית גיטרות, עזב כריסטיאן פרידריך בעודו בן 15 בלבד לוינה, שם עבד אצל יוהאן סטאופר, אחד מבוני הגיטרות המפורסמים של אותה התקופה. מרטין הצעיר הצטיין כנראה, לאור העובדה שהפך משוליה למנהל עבודה בסדנה של סטאופר. היה זה מעבר חשוב עבור צעיר שאפתן, מכיוון שוינה, כמו פריס ולונדון, היו חקוקות בתודעת התקופה כמרכז אומנות ותרבות. התמחות זו נתנה לכריסטיאן פרידריך לא רק את ההזדמנות ללמוד את הפרטים הקטנים ביותר של בניית גיטרות, אלא גם חשפה אותו אל הגיטריסטים המפורסמים ביותר של אותה התקופה. למרות שאף לא התכתבות אחת שרדה מהתקופה בה עבד בוינה, מרטין כנראה ספג את תרבות הגיטרה של אותה התקופה בזמן שעבד בסדנה של סטאופר. היה קשה שלא לשים לב לפופולריות הגדלה של הגיטרה, במיוחד כשמבקרי המוזיקה של אותה התקופה החלו לדבר על הגיטרה באופן נרחב.

לאחר 14 שנים עם סטאופר, סי. אף. מרטין הלך לעבוד עבור וינאי נוסף, בנאי הנבלים קארל קיול, שלימים באפריל 1825 נשא את ביתו של קיול, אוטיל לוסיה קיול לאישה. אוטיל הייתה נגנית נבל וזמרת בקתדרלת סיינט דטפן בוינה. כריסטיאן פרידריך מרטין השני נולד ב-2 לאוקטובר 1825.

סכסוך בין בוני הכינורות לבוני הרהיטים

זמן קצר לאחר הולדת בנם, משפחת מרטין הצעירה חזרה למרק ניו קירשן. הייתה זו תקופה של סכסוך עבור משפחת מרטין ובוני גיטרות אחרים של אותו האזור, אשר רובם השתייכו לאיגוד בוני הרהיטים, מכיוון שאיגוד בוני הכינורות ניסו למנוע מבוני הרהיטים ליצור כלי נגינה. חזרתו של סי. אף. מרטין לשכונה לאחר שהשלים התלמדות ארוכה עם אחד מבוני הגיטרות המוערכים ביותר באירופה, הוסיפה כנראה, עבור בוני הכינור, עוד שמן למדורה. מצב הרוח של אותה התקופה מתבטא בצורה המדויקת ביותר דרך סיקור ההיסטוריה של איגוד בוני הכינורות של מרק ניוקירשן, אשר פורסם בשנת 1927, 250 שנה לאחר היווסדה.

“בעקבות ההחלטה שרק חברי האיגוד יכולים לבנות כינורות וכלים דומים, עלה סכסוך בין איגוד בוני הכינורות לאיגוד בוני הרהיטים. בסביבות 1800 החלו בוני רהיטים מסוימים לבנות גיטרות, בפרט יוהאן ג’ורג’ מרטין, כריסטיאן פרידריך מרטין, קארל גוטלוב ווילד וקארל פרידריק ג’ייקוב, מאוחר יותר הצטרפו גם אוגוסט פאולוס, יוהאן פרידריק דורשמידט, היינריך שץ, כריסטיאן גוטפריד סייפרט ופרידריך אוגוסט מיינל.

בתזכיר שפורסם ב-25 למאי וב-9 ליולי 1826, בוני הכינורות, אשר התלוננו כבר על המצב ב-1807, דרשו להוציא צו מניעה נגד “השלומיאלים” וקבעו שהם עצמם שייכים למעמד של בוני כלי נגינה ולכן גם למעמד של אמנים, אשר עבודתם היא עדות לא רק לגימורו של המוצר אלא גם לטעם תרבותי, בזמן שבוני הרהיטים היו ‘לא יותר ממכונאים’ והוסיפו ‘המוצרים שלהם מורכב מכל מני חלקים אשר ידועים כריהוט’.

בוני הכינורות שאלו בקשיחות: ‘מי טיפש כל כך שהוא לא יכול לראות במבט יחיד שכיסא מתנדנד של סבא או שרפרף אינם גיטרה, ומוצרים שכאלו אשר מוצגים ליד הכלים שלנו נראים לבטח כפחם בין יהלומים. וגם כאשר כינור או גיטרה אשר נבנו ע”י ידו של אמן אמיתי (בוני הכינורות) ימכר לצד כלים של בוני הרהיטים אף אחד לא ישים לב לכלי של בונה הרהיטים לאור איכות הכלי של בוני הכינורות. חוץ מזה, בוני הכינורות ציינו שבין 120 הבונים עמדו בערך 40 חברי איגוד שבנו גיטרות באופן בלעדי.

בוני הרהיטים אמרו בתגובה שלבוני הכינורות אין זכות בלעדית מוטבעת ביצור הגיטרות והוסיפו ‘שגילוי הגיטרה’ הובא ע”י מטיילים כ-30 שנה מוקדם יותר והושלם בידו של בונה הרהיטים ג’ורג’ מרטין, והגישו עדות של הסיטונאי כריסטיאן וויליאם שוסטר שכריסטיאן פרידריך מרטין ‘היה מנהל עבודה מספר שנים אצל בונה הגיטרות והכינורות, יוהאן ג’ורג’ סטאופר מוינה, בונה גיטרות, שמבחינת איכות ומראה השאירו אפס מקום לתשוקה נוספת לאיך גיטרה אמורה להיות, מה שהבדיל אותו כאומן מהשורה הראשונה’. ב-9 ליולי 1832 הרשויות אישרו שוב לבוני הרהיטים להמשיך לבנות גיטרות מכיוון שהגיטרה לא הופיעה בתקנון של איגוד בוני הכינורות.”

הסכסוך לא נפתר לעוד 20 שנה, אך עד הזמן הזה סי. אף. מרטין והיינריך שץ כבר עזבו מזמן את מרק ניוקירשן, בעודם לוקחים איתם את כישורי בניית הגיטרה הטובים ביותר שידע האזור. חמישים שנה לאחר מכן, אנשי מלאכה גרמניים ממרק ניוקירשן נטשו את עמדותיהם לטובת פנסילבניה, שם עבדו במפעל של מרטין.

Martin-History-Ch3-Pic-26

למעלה, הציור הצבוע של ביתו של מרטין במרק ניו קירשן הוגש לסי. אף. מרטין הראשון כאשר עזב את גרמניה לניו יורק. (הציטוט הבא תורגם מגרמנית):

הו, סמל ידידותי של בית אבותי! הבית היקר הזה, בו התעטפתי באהבת הורי. הבית, בו העברתי את ימי הזהב של חיי עם אשתי האהובה וילדי, אשר אלוהים העניק לי במתנה, בו השמש של המזל השקט האיר עלינו. זהו אתה! בתמונה נאמנה אתה עומד לנגד עיני. להסתכל עליך לעתים קרובות תמיד ישב לי אושר.

נכתב ב-27 לאוגוסט 1833 – ביום ההפלגה – הודפס עבור מר. מרטין ומשפחתו.

Martin-History-Ch3-Pic-27

תמונה זו, נלקחה מספר זיכרונות שהועבר בירושה במשפחת רותניק, צאצאים של אמילי קלארה מרטין, ביתם השניה של סי. אף. ואוטילי.

Martin-History-Ch3-Pic-28

למעלה, סי. אף. מרטין הראשון ואישתו אוטילי (מלמטה). סי. אף. הראשון היה בונה הגיטרות, אך אישתו הייתה נגנית הגיטרה במשפחה.

Martin-History-Ch3-Pic-29

מה שקורה במשפחה…

ב-9 לספטמבר 1833, כריסטיאן פרידריך מרטין אסף את משפחתו, שעכשיו כללה גם תינוקת בת פחות משנה, ויצא אחרי היינריך שץ לניו יורק, שם נולדה בתו השניה בשנת 1835. למרות ששינו את שמם הפרטי, פרידריך שונה לשם קצת יותר אמריקני, פרדריק, והחלו להשתמש בשפה האנגלית בספרי החשבונות שלהם, נראה שהמהגרים הצעירים לא הרגישו בבית בזמן שהייתם בניו יורק. לפי שמועות בתוך המשפחה, חוסר הנוחות כמעט והובילה אותם בחזרה לגרמניה, אבל היינריך (שעכשיו שינה את שמו להנרי) שץ, פרץ פעם נוספת את הדרך לפתרון.

שץ התמקם ליד נזרת’, פנסילבניה בשנת 1835. מכיוון שהאזור נראה כמו מרק ניו-קירשן ואוכלס ע”י אוכלוסיה גרמנית שכבר השתרשה לאורך זמן, נראה שגברת מרטין לא בזבזה זמן בשכנוע בעלה לעזוב את התוהו ובוהו של ניו יורק. לאחר שמכר את הסחורה המוזיקלית שלו, סי. אף. מרטין עבר עם משפחתו לבושקיל טאונשיפ, פנסילבניה.

סי. אף. מרטין הראשון כתב רשימת ציוד מפורטת של הסחורה שהוא מכר לחברת Ludecus & Wolter, והרשימה שרדה עד היום. הרשימה כוללת מגוון רחב להפליא של כלי נגינה וחלקי חילוף, בשווי של מעל 2500$. למרות שלמרטין היו אולי מספר חובות שנגבו כנגד הסכום המוצג, השתלשלות מכתבים מאוחרת יותר מעידה על כך שקנה נכס בתוך העיר ניו יורק אשר שכרו מספר דיירים. בהתחשב בזמן הקצר יחסית שבילה בניו יורק, כריסטיאן פרידריך מרטין הצליח לשגשג. למרות שהדמיון של מהגר מתקשה מהעיירות הישנות מפתה, נדמה שהוא לא חל על מרטין. את יכולותיו כבונה גיטרות הוא הוכיח בזמן שהועסק ע”י סטאופר בוינה, אך בניו יורק, הוכיח את יכולותיו כאיש עסקים גם כן.

הבית המקורי של מרטין בפנסילבניה היה בצ’ארי היל, בשולי העיירה נזרת’, קצת פחות מחצי ק”מ מהמפעל הנוכחי.

Martin-History-Ch3-Pic-30.1

המפה הזו של נזרת’ משנת 1885 מראה את ביתו השכן של סי. אף. הארטמן, אחיינו ושותפו של סי. אף. מרטין הראשון. עוד עובד טווח ארוך, ריינהולד שוסטר, גר בצד השני של נכסו של הארטמן. קירבה זו למפעל של מרטין הייתה שימושית במיוחד עבור אנשים שעבדו שם שישה ימים בשבוע.

ארבעה ילדים נולדו למשפחה אחרי המעבר לפנסילבניה. אחת מבנותיו, נפטרה בגיל 9 מדיפתריה (מחלה שהייתה נפוצה וקטלנית אך כיום יש לה חיסון). הבן הצעיר ביותר, הרמן נפטר בגיל 44, אך מעט מאוד ידוע עליו חוץ מזה. באשר לשני ילדיו הנוספים אשר מוזכרים בהספד שמוצג למטה, נראה כי נפטרו בעודם פעוטות. לכל הנוגע להיסטוריה של חברת מרטין, הצאצא המשפיע ביותר היה גם הבן הבכור, סי. אף. מרטין השני, אשר עקב אחרי אביו בדרכו להיות בונה גיטרות גם כן. מעט מאוד ידוע לגבי תחביביו של סי. אף. מרטין הראשון, אך מכתבים ששרדו מספרים על בעלותו של כלב הרבעה גזעי.

היסטוריה משפחתית, שנכתבה ע”י אחת מניניו של סי. אף. מרטין הראשון בשנת 1901, נתנה תמונה רחבה יותר גם של סי. אף. מרטין הראשון וגם של משפחתו. הסתבר שסי. אף. הראשון הצליח מספיק בעסקי הגיטרות שלו, כדי להיות נדיב עם בנותיו ונכדיו. מסופר, כשהבת השנייה שלו, אמילי קלארה, התחתנה עם נער עני מהכמורה, סי. אף. הראשון רכש עבורם בית ואף ריהט אותו, כולל פסנתר. סי. אף. מרטין השני, אשר היה ידוע לנכדים של הראשון כדוד פריץ, היה אחד שעליו הוזכר, כי תמיד היה קרוב להוריו.

לקראת סוף שנות החמישים של המאה ה-19, משפחת מרטין רכשה חלקת אדמה גדולה ברחוב נורת’ מיין 201, ואת החלק המשלים ברחוב ווסט נורת’. הבית שנבנה בחלקה, והמפעל, יהפכו לבית עבור חמשת הדורות הבאים של משפחת מרטין והוא עדיין בבעלות חברת הגיטרות של מרטין עד היום. סי. אף. הארטמן בנה בית שכן. מהגרים גרמנים אחרים עם קירבה ארוכת שנים למשפחה, מעבר לתפקידם במפעל, עברו לגור גם כן באותה השכונה.

לפי ההיסטוריה של המשפחה, משק הבית של מרטין קיבל בידיים פתוחות גיטריסטים אשר טיילו באזור, ורסיטלים אינטימיים התבצעו מדי פעם. מדאמה דה גוני, אשר מאוחר יותר נתנה חסות לגיטרות מרטין למשך שנים ארוכות, נזכרת היטב באהבתה לגיטרה הספרדית שלה עד שסי. אף. מרטין סוף סוף הצליח להציג בפניה גיטרה שעמדה בציפיות שלה. העובדה שגיטריסטים היו מבקרים תכופות בבית מרטין, בנוסף לעובדה שסי. אף. מרטין הראשון והשני נהגו לנסוע לניו יורק לרגל עסקים, מסביר כנראה מדוע יש כל כך הרבה גיטרות מרטין משנות ה-40 וה-50 של אותה המאה שמראים את ההשפעות של עיצובי בניית גיטרות מחו”ל. נזרת’ הייתה אמנם מיקום נידח יחסית לניו יורק, אך הכנסת האורחים והרצון הטוב לטייל לעיתים תכופות לניו יורק נתנה לסי. אף. מרטין הראשון הזדמנות יקרת ערך לבחון מקרוב מה בוני גיטרות אחרים היו עושים.

סי. אף. מרטין הראשון לא היה נגן גיטרה, אך אשתו אוטילי ניגנה על גיטרת מרטין שבעלה בנה עבורה. שנים לאחר מכן, הנכדה כתבה תזכורת מרגשת שלה צופה באוטילי מנגנת עבור בעלה, ומתעדת שהוא היה מתקן את הכיוון של הגיטרה כשהיה צריך. ברישומים של שנות ה-50 מוזכר השם אוטילי כאשר מתארים גיטרה בגודל 2 במחיר 24$, אשר מאוחר יותר הפך לדגם 2-24. סי. אף. מרטין הראשון בנה גיטרה גם עבור ביתו, אמילי קלארה, אך הגיטרה הלכה לאיבוד בבית האופרה בקליבלנד כאשר נכד “השאיר אותה בלי ששם לב אחרי הצגה או קונצרט”.

Martin-History-Ch3-Pic-30.2

מותו של סי. אף. מרטין הראשון

המייסד של חברת הגיטרות מרטין נפטר ב-16 לפברואר, 1873, בגיל 77. ההספד הבא הועתק מטקסט גרמני עתיק שנמצא בכנסיה המורויאנית בבית לחם, פנסילבניה.

ההספד על סי. אף. מרטין הראשון*

אחינו האלמן כריסטיאן פרדריק מרטין נפטר ב-16 לפברואר, 1873, בנזרת’, נולד ב-31 לינואר, 1796 והוטבל ב-1 לפברואר במחוז ניוקירשן בממלכת סקסוני.

הוא צפה באמנה בגיל 14 ולקח חלק בהתייחדות הקדושה.

ב-25 לאפריל, 1825, נשא לאישה את לוסיה אוטילי קיול בוינה, נישואין שבורכו בשבעה ילדים, ארבעה מתוכם עדיין בחיים. בספטמבר, 1833 הוא נסע עם משפחתו לניו יורק והשתקע שם, בעודו מתרגל את מקצועו בבניית גיטרות למשך חמש שנים.

מניו יורק עבר אז לצ’רי היל והצטרף לקהילה בשונק. לאחר שחי בצ’רי היל למשך 23 שנים עבר לכאן לנזרת’ בערך לפני 11 שנים.

אחינו המבורך זכה בבריאות עד שחווה שבץ לפני 20 שנה, שממנה החלים. לפני שנתיים חווה שבץ נוסף, אך הפעם, ההשפעות היו קבועות יותר, עם זכרון מוחלש ויכולות מנטליות שנפגעו.

ב-24 לדצמבר 1872, שותפתו הנאמנה לחיים הקדימה אותו במותה, לאחר מספר חודשים של מחלה כואבת. מהזמן הזה בילה את ימיו האחרונים בבית בנו, שם קיבל את כל הטיפול שאהבת בן יכולה להעניק לאביו האהוב.

למרות יכולותיו השכליות הירודות, אחינו שמר על מצבו הפיסי ויכל להמשיך בביצוע משימות מסוימות, אשר הפכו לטבע השני שלו, כאשר הוא מגיע מרצונו לסדנה כמה שרק יכל, אפילו אם לרגעים קצרים של עבודה.

ביום ראשון לפני שבועיים הוא הלך לכנסייה כרגיל, אך היה צריך לחזור לביתו לפני סוף הדרשה בגלל מצבו הבריאותי. משם והלאה, כוחותיו אט אט נחלשו, והיה נראה שזמנו הגיע. אבל למרות הכל, בתקופה הזאת לא היה ניתן להשאירו במיטה. בראשון האחרון אחר הצהריים הוא נראה כקרוב לנשימתו האחרונה, אך נשאר ערני עד 8:30 באותו הערב אז נפטר בשלום.

“מבורכים הם המתים אשר מתים בתוך אדוננו מכאן והלאה. ‘אכן מבורכים’ אומרת הרוח, ‘שיוכלו לנוח מעבודתם, כי מעשיהם עוקבים אחריהם’ ” ספר התגלות פרק 14, פסוק 13.

אחינו, חייו הושלמו, היה במובן המלא אחת מהנשמות הטובות שידעה האדמה. בזמנו האיר את אורו על אחרים בלי לבקש תשומת לב בחזרה. למרות שבקושי דיבר על נושאים דתיים, מעשיו היו עדות לכך שחי חיי אמונה בבנו של אלוהים, אשר הראה את אהבתו וקיבל אהבה בחזרה דרך עדות שקטה לילדיו על כדור הארץ לפי הנבואה, “באמת, אני אומר, כפי שעשיתם להכי פחות מהם, אחי, עשיתם לי” על פי ספרו של מתיו, פרק 25, פסוק 40.

בית אלוהים הייתה שמחתו. לא היה אחר שעמד בזמנים כמוהו בכנסיה. כעת הוא נח עם כוחות מחודשים ברוחו בין האחווה האלוהית ויש שם עם האל לעד.

“שגשגו במולדתכם. אנו אשר עמלים במידות ארציות, עושים זאת ברוח ענווה עד שגם אנו נרוויח את אוצרותיו”

*תורגם מגרמנית עתיקה לגרמנית מודרנית ע”י אליזבת’ לוץ ממינכן, גרמניה. תורגם מגרמנית לאנגלית ע”י אליס פינגר, מכללת לאפייט, איסטון, PA ותורגם מאנגלית לעברית ע”י מרכז הגיטרות של אבי גיל.

Martin-History-Ch3-Pic-31

בתמונה, אנו רואים את קברו של סי. אף. מרטין הראשון בבית העלמין בנזרת’. אל קבר זה, עולים לעיתים קרובות רבים מחובבי גיטרות מרטין, במיוחד אלו המגיעים ממדינות זרות.

המושכות בידי הבן, סי. אף. מרטין השני

בשנת 1885, סי. אף. מרטין השני הפך לבעלים הבלעדי של חברת הגיטרות מרטין וסי. אף. הארטמן חזר להיות מועסק במקום שותף. המרמור ריחף מעל ראשו של הארטמן שלא היה מרוצה מהמהלך, והיא באה לידי ביטוי בהתכתבויות שלו עם זוביץ’ שנים רבות לאחר מכן. (הארטמן עזב את חברת מרטין בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19) בשנת 1887, סי. אף. מרטין השני בנה הרחבה נוספת למפעל, כאשר הוא מוסיף מכונות קיטור מודרניות לעבודה עם עץ ע”מ לייעל את תהליך היצור. ספרי החשבונות משנת 1885 ועד 1898 נעלמו כך שאין אינדיקציה לגבי המכירות, אך בשנת 1883 ו-1884 מרטין מכרה מעל ל-250 גיטרה בכל שנה לחברת C. A. Zoebisch בלבד. מכתבים מהמפיץ של מרטין בניו יורק מסוף שנות ה-80 מכילים הזמנות גדולות, מה שמעיד על סיבה טובה לאופטימיות. לרוע המזל, סי. אף. השני לא חי די זמן כדי לחוות את המרחב החדש והיעילות שנוצרו בעקבות השיפורים שהחליט לבצע, הוא נפטר אחרי תקופת מחלה קצרה בנובמבר 1888 בגיל 63.

עם אמנים מוכרים שנתנו חסות לאיכות של גיטרות מרטין ועובדים מוכשרים מהארץ הישנה, נראה היה שחברת הגיטרות מרטין, היתה בתקופה מעוררת קנאה במועד פטירתו של סי. אף. מרטין השני. אך בפועל, המכירות היו במצב סטטי במשך שנים, והמכירות הגואות שנבעו מהאהדה הגדלה של הקהל הרחב לגיטרות השפיעו בעיקר על החברות הגדולות החדשות, במיוחד Lyon & Healy משיקגו. חברת מרטין הצליחה להשלים את הפער בעזרת האמנים שעדיין התעקשו על איכות העבודה של החברה, אך חלק מהנגנים השאפתניים פותו ע”י העיצובים הראוותנים ונותני החסות הליברליים שהציעו חברות כמו וואשבורן ואחרים. פרנק הנרי מרטין, הראשון מהמשפחה שמוביל את החברה ויליד ארה”ב בעודו רק בן 22, עמד בפני אתגר גדול יותר משעמד מול סביו חצי מאה לפני. סי. אף. מרטין הראשון עבר לעולם החדש, אך בנו עמד מול תחרות חדשה ודרכי שיווק גיטרות אשר השאירו את חברת מרטין באוזלת יד, אלא אם כן יצליח להתאים את החברה לתקופה החדשה.

Martin-History-Ch3-Pic-32

לא ידוע כמה עותקים של ציתר קונצרט שכזו נבנו ע”י מרטין, אך מכתבים מלואיס בראצ’ט, מורה לגיטרה מפילדלפיה שדחק בפרנק הנרי מרטין לייצר עוד מהם, מעידים על כך שסי. אף. מרטין השני אישר הזמנות מוקדמות יותר. פרנק הנרי סירב לבקשותיו של בראצ’ט, ובמקום בחר לבנות מנדולינות. “מתקן בדיקת ציתר” זה נמצא במוזיאון של מרטין.

פרק 3 - בבית, נזרת', 1859-1888

סי. אף. מרטין הראשון ראה חיקויים דומים לגיטרות שלו כבר משנות ה40 של המאה ה-19, 20 שנה לאחר מכן כ. ברונו החזיק חיקויים של דגמי מרטין הכוללים נרתיקי “קבורה” מעץ שחור שנבנו בגרמניה. במודעה זו מ-1883, אשר כנראה נכתבה ע”י זוביץ’, מוצהר הדרך בה גיטרות מרטין מסומנות, כולל תווית הנרתיק, על מנת להזהיר את הקונים מחיקויים.

סיפורו של סי. אף. מרטין השני

כריסטיאן פרדריק מרטין השני נולד ב-2 לאוקטובר, 1825 בוינה, אוסטריה. למרות שוינה היתה ביתם של אמו ומשפחתה, משפחת מרטין החדשה חזרו למרק ניוקירשן (סקסוני, גרמניה) זמן קצר לאחר לידת סי. אף. מרטין השני. שמונה שנים לאחר מכן המשפחה היגרה לאמריקה.

סי. אף. מרטין השני היה אולי צעיר מדי על מנת להתערב בבניית הגיטרות בניו יורק, אך היה פעיל לחלוטין בעסק כשהמשפחה עברה לפנסילבניה. הוא נישא לאנה מארי אלמן ב-25 למאי, 1849, ועד 1854 זכה כבר לשלושה ילדים. ע”פ תיעוד לא רשמי, בזמן זה כבר רכש נכס צפונית מבית הוריו בצ’רי היל. אנה מארי נפטרה ב-1861, לאחר שהמשפחה עברה לנזרת’, וב-1862 סי. אף. השני נישא ללוסינדה לאיבפריד. פרנק הנרי מרטין נולד ב-14 לאוקטובר 1866. לסי. אף. השני ולוסינדה היו ארבע ילדות בנוסף, אגנס, לאורה, אנה והאריט.

מקומו של מרטין השני במשפחה ובעסק

בעקבות השבץ שחווה אביו בשנות ה-50, סי. אף. מרטין השני היה כנראה מעורב יותר ככוח יצירתי בפיתוח הגיטרות של מרטין בזמן השנים המוקדמות בפנסילבניה מששוער בעבר. היסטוריית המשפחה אשר נכתבה על ידי אחייניתו, מתארת אותו כדוד פריץ, כפי שהיה נקרא, כאיש משפחה אוהב. הוא היה גם פעיל חברתי בענייני הקהילה, וניהל את תהליך ההצבעה באמריקה הצעירה של נזרת’, כחבר במועצה וחבר בכנסיית המורויאנית.

בשנת 1867, סי. אף. מרטין השני ובן דודו, כריסטיאן פרדריק הארטמן הפכו לשותפים רשמיים בחברת הגיטרות מרטין. התאריך המדויק של פירוק השותפות אינו ידוע, אך כאשר סי. אף. השני נפטר ב-15 לנובמבר, 1888, הארטמן שב להיות מועסק בלבד ובעלות החברה עברה לפרנק הנרי מרטין ואמו.

מעט מאוד ידוע עד היום על סי. אף. מרטין השני. תחת הנהגתו, מעט מאוד השתנה בחברת הגיטרות מרטין למעט דיוק נוסף של האפשרויות האינסופיות לדגמי גיטרות סטנדרטיים. בנו, פרנק הנרי מרטין, יהיה זה שיוביל את החברה לתקופה הגדולה ביותר של שינוי וצמיחה.

Martin-History-Ch3-Pic-34

בתמונה למעלה, סי. אף. מרטין השני ובתמונה התחתונה, אישתו השניה, לוסינדה לאיבפריד. למרות סי. אף. השני זכה במשפחה מורחבת, היה זה פרנק הנרי מרטין, הבן היחיד, אשר המשיך את מסורת המשפחה בבניית גיטרות.

 

Martin-History-Ch3-Pic-35

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.

נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.

Error: Contact form not found.