לס פול מצטייר כדמות כה גדולה בעולם הגיטרות, שנדמה לפעמים כי כל מה שקרה לגיטרה קרה כמעט רק בזכותו.

דמותו של לס פול הפכה לאייקון כה משמעותי, עד כדי שקל להניח כי הוא שלט בכל האספקטים של המיתוס והאגדה שהוא עצמו הפך להיות, מתוך המעבדה הקטנה והביתית שלו במאהווה, ניו ג’רזי. אך הדבר הוא לא בהכרח נכון. למעשה, לקראת המחצית השנייה של פועלו, לס פול לא היה לבד, והוא קיבל סיוע מעמיק מאיש צעיר ויצירתי בשם טום דוייל .

באמצע שנות ה-60 לס פול לקח הפסקה של מספר שנים מהעיסוק המתמיד והבלתי נגמר במוזיקה. באותה תקופה הוא חווה גירושים לא פשוטים ממארי פורד, מי שגם הייתה שותפתו המוזיקלית הפורה ביותר. בנוסף הוא החל למאוס באינטנסיביות שבסיבובי ההופעות והרגיש שהוא מתחיל להתעייף. לס פול החליט לקחת לעמצו קצת זמן מחוץ לסערת עולם המוזיקה ולהוריד את הרגל מהגז בכל הקשור לפיתוחים והמצאות בתחום הגיטרות.

לאחר שלס פול חזר מפסק הזמן שלקח לעצמו, הוא פגש בחור צעיר ומבטיח בשם טום דוייל, שהיה בעיניו מולטי טאנלט, שאיגד בתוכו איש סאונד מעולה, טכנאי גיטרות פורץ דרך ואיש מיקסים ומאסטרינג מן השורה הראשונה. המפגש איתו הביא לשיתוף פעולה פורה מאין כמותו וכן לזוג ידיים נוספות לפועלו המרהיב של לס פול, זוג ידיים שכנראה לא קיבלו את הקרדיט המגיע להן.

לס פול וטום דוייל- תחילתה של ידידות מופלאה

דרכם של שני האנשים הצטלבה לראשונה בשנת 1965, כאשר דוייל ואחותו הופיעו למעשה עם מופע מחווה שהוקדש כל כולו למוזיקה שיצרו הזוג לס פול ומארי פורד. מופע המחווה של השניים הופק והוגבר ע”י הציוד הטוב ביותר שהיה לאותה התקופה להציע, עד כדי כך שלס פול עצמו, כאשר נכח באחת ההופעות, נשאר פעור פה והוטבע בו רושם עמוק על דוייל הצעיר.

כאשר הגיע לס פול לראות את ההופעה של דוייל ואחותו, הוא היה בהלם מוחלט מאיכויות הצליל אליהן הם הגיעו. לס פול חשב לעצמו שזה נשמע מעולה והיה חייב לדעת איך הם עושים את זה. טום דוייל למעשה ראה דמיון בינו לבין לס פול, כיוון שבדיוק כמו לס פול בעברו, דוייל היה בחור צעיר בחיפוש אחר הסאונד הטוב ביותר. אך לס פול לא הסתפק בפרגון מרגש לאחר ההופעה והוסיף גם הזמנה לדוייל לבקר בסטודיו שלו. דוייל לא יכול היה להאמין שלס פול בכבודו ובעצמו יזמין אותו לביתו, למרות שהוא חלם על כך פעמים רבות. מה שהיה עוד יותר לא ייאמן בשביל דוייל, היה העובדה שהוא ולס פול היו לקראת חברות עמוקה ושיתוף פעולה פורה של שנים רבות.

עם הזמן, הפך דוייל לשותפו הצמוד של לס פול ותפקידו היה חשוב מאין כמותו. לס פול היה נותן לדוייל לבחון כל המצאה, פיתוח או רעיון שהיה לו ללא הרף, על ידי נגינה ממושכת והבעת דעה מקצועית, וגם מענה על שאלת השאלות: ‘האם ניתן לשפר את זה עוד יותר?’ לס פול היה מאוד מרוצה מהשמיעה המוסיקלית של דוייל, אשר הייתה יוצאת דופן באיכותה ועומקה, כנ”ל לגבי היצירתיות והתעוזה שהפגין בתהליכים המשותפים. לס פול ביקש משאר בעלי המלאכה בסדנה שלו שיעבדו על הגיטרות בדיוק על פי התוצאות, השינויים וההישגים אליהם הגיע עם דוייל.

לס פול, טום דוייל והמרדף לשלמות

מסופר כי לס פול היה מסתכל ובוחן שעות רבות את הגיטרות שלו ואת המצאותיו. הוא היה עושה בהן את כל מה שחשב לנחוץ, על מנת להביא אותן לשימוש באופן הטוב ביותר. באחד מראיונותיו מספר דוייל כי מידי פעם קרה שלא היו ללס פול כלי עבודה זמינים, לכן הוא השתמש במברג לוהט ובפטיש, כדי לסתת את העץ, או פשוט להוסיף או לגרוע רכיבי אלקטרוניקה ולבחון את השינוי.

בנוסף, לס פול אגר את הגיטרות שלו במרתף טחוב. קוצר הזמן ומוחו הקודח, לא אפשרו לו לטפל בכלים שלו עצמו, לכן רוב הגיטרות שלו היו הרוסות לחלוטין. הוא נתן לדוייל כמה מהגיטרות שלו על מנת שיוכל לעבוד עליהן, ולמעשה היה צריך לבנות אותן מחדש. לא מדובר בסתם גיטרות- מדובר על L5 משנת 1927 או על אבטיפוס של לס פול – כלים בעלי ערך, ובעיקר ערך היסטורי רב. אתגר נוסף בעבודה צמודה כל כך עם לס פול, היא העובדה שלס פול לא היה סבלני.

מסופר כי הוא היה אומר לדוייל: “כמה זמן תצטרך כדי לעבוד על הגיטרה הזאת?” ודוייל היה עונה: “לס, הצדדים שבורים לחלוטין ויש חורים בכל מקום. אצטרך להחיות אותה”.

תקופה קצרה לאחר מכן, דוייל הוזמן לקחת חלק כמעט בכל אספקט של העולם היצירתי של פול, ואגדת המוזיקה הגיע למצב שהוא סומך עליו ונהנה מסיעורי המוחות המשותפים שלהם. ובכל זאת, לא ניתן היה להיכנס למקדש של לס פול ללא כל סיכון.